#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשו מ&quot;לא בשמים היא ולא מעבר לים היא.&quot; (3) ?	"א. אם היתה בשמים צריך לעלות אחריה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. לא תמצא במגביה עצמו כשמים, או מרחיב דעתו עליה כים.</p><p dir=""rtl"">ג. לא תמצא בגסי הרוח, ולא בסחרנים או בתגרנים.</p>"	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש בדברים דלהלן גבי עיבור העיר:</p><p dir='rtl'>א. ארוכה כמות שהיא.</p><p dir='rtl'>ב. מרובעת אין עושים לה זויות.</p><p dir='rtl'>ג. אם יש פיגום אחד או ב' משווים. (דאי אחד כ&quot;ש תרי).	א. שאין מרבעים רוחבה כאורכה.</p><p dir='rtl'>ב. שאין מרבעים מרובעת שתהיה כפי רוחות העולם.</p><p dir='rtl'>ג. אף ב' מב' צדדים משווים את שניהם, דלא נימא מב' רוחות לא אמרינן.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים רואים עיר העשויה כקשת כמלאה בתים לרבה בר רב הונא, ולרבא בריה וכמאן מסתברא ומדוע ?	רק כשאין בין ב' צידי הקשת ארבעת אלפים. </p><p dir='rtl'>לרבה בר רב הונא גם כשאין אלפיים בין קשת ליתר, לרבא בריה אף כשיש אלפיים.</p><p dir='rtl'>ואמרינן דמסתבר כרבא, דהא אי בעי אזיל דרך בתים.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר ר&quot;ה דחומת העיר שנפרצה עד קמ&quot;א ושליש, איירי בנפרצה מצד אחת או ב', ומה הראייה ?</p><p dir='rtl'>ומה התי' לקושיא דאמרה ר&quot;ה חדא זימנא, דאמר דנותנים לב' ערים ב' קרפיפות ?	מב' צדדים, דאי מצד אחד הוי כעיר העשויה כקשת, דעד ד' אלפים הוי עיר אחת.</p><p dir='rtl'>וצריכא מההיא דב' ערים, דבנפרצה י&quot;ל דהוא משום דהיה צד היתר מעיקרא. ומאידך התם סגי להו מעיקרא בחדא תשמיש, והיה מקום להחמיר מש&quot;ה.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גשר וקבר, ובית הכנסת ואורוות ואוצרות ובית עכו&quot;מ נחשבים לעיבור העיר ?	אם יש בהם בית דירה כן, אם לא לא.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' מחיצות ואין עליהם תקרה, או ג', או ב' ויש עליהם תקרה, מצטרפים לעיבור העיר ?	ג' ואין תקרה מצטרפים, ב' ואין לא. ב' ויש ספק.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערה מצטרפת לעיבור העיר ?	לא, אך להשלים שיעור בניין שעל גבה לד&quot;א מצטרפת.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בית שבים ובספינה מצטרפים לעיבור העיר ומדוע ?	שבים כן, בספינה לא, דאינו קבוע דפעמים הוא חוץ לע' אמה.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר&quot;ה דיושבי צריפין מודדים להם מפתח בתיהם. מ&quot;ט ? ומה הקשה ר&quot;ח ומה התי' ? ובאיזה אופן מודה ר&quot;ה ?	דאינו של קבע ואינם חשובים כעיר.</p><p dir='rtl'>והקשה ר&quot;ח ממחנה ישראל דהיה של אהלים, והיה ג' פרסאות והיו יוצאים. ותי' ר&quot;ה דשאני התם דכתיב ע&quot;פ ה' יחנו והוי קבע.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה מודה כשיש ג' חצרות של שני בתים.	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אמרו על יושבי צריפין שנשותיהם ובניהם אינם שלהם ? (2), ומאי נפק&quot;מ בין הטעמים ?	"א. שאין להם מקוואות, והולכות למקום רחוק עם אשה אחרת, ואיש שומע ומרגיש.<p></p><p dir=""rtl"">ב. שאין להם מרחצאות, והולכים האנשים לרחוץ, ונשארות הנשים לבדן.</p><p dir=""rtl"">ונפק""מ כשיש נהר סמוך הראוי לטבילה ולא לרחיצה.</p>"	<br/>עירובין דף נה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' דברים מרבים את הזבל וכופפים את הקומה ונוטלים אחד מנ' מאות ממאור עיניו של אדם ?	פת קיבר, שיכר חדש, וירק.	<br/>עירובין דף נה		
